תפיסה בתלמוד ובמדרש שלפיה חלום הוא נבואה

מאת: ד״ר רמי שקלים

בין חכמי התלמוד והמדרש היו שהאמינו, שהחלום הוא דרך אחת שבה האל מתגלה ומדבר עם ברואיו, והוא מדרכי הנבואה. המקרא מציין זאת במספר מקומות105. גם יוסף בן מתתיהו מזכיר עניין זה106, חכמי המשנה והתלמוד טוענים זאת107, ואף פרשני המקרא והתלמוד כותבים על כך108.

החלומות הנבואיים באים ישירות מן האל או מהמלאך הממונה על החלומות, הנקרא "בעל החלום" או "בעל החלומות"109.

על "בעל החלום" כותב רש"י: "שַר המראה חלומות בלילה"110.

בספר הזוהר כתוב על שני מלאכים הממונים על החלומות: מיכאל וגבריאל,

הגורמים לאדם חלומות באיכויות שונות.

הרב דוד שלמה איבשיץ, מחבר ספר ערבי נחל מביא מאמר מספר הזוהר על עניין זה:"בהקדם מה שכתב הגאון כנסת יחזקאל [יחזקאל קצנלבוגן] בספר מים יחזקאל בפרשת מקץ על פסוק: 'ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם אלהים וממהר האלהים לעשותו' עם מה שיש בזהר הקדוש כי יש ב' מיני חלומות אחד על ידי מיכאל ואחד על ידי גבריאל והם חלומות המתקיימים כמשארז"ל [כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה]: כאן ע"י מלאך כו', ויש בכל אחד מעלה וחסרון. האחד יש בו מעלה שכל דבריו מתקיימים אין בו שום דבר בטל, רק שלפעמים יגיד על זמן רחוק לא בקרוב יבא, ולפעמים יגיד על העתיד להיות לזרעו אחריו, עיין במדרש סדר הזה. והשני הוא להיפוך, יש בו דברים בטלים הבלתי מתקיימים אולי על חלום זה ארז"ל [אמרו רבותינו זיכרונם לברכה] 'אין חלום בלא דברים בטלים' אבל בא יבא בקרוב דבר המתקיים ממנו. נמצא כאשר רוצה הש"י [השם יתברך] להראות חלום לאדם אשר ידע שיבוא בקרוב ושיתקיים כולו אז שולח אליו החלום ההוא פעמיים פעם אחת ע"י מיכאל ופעם ע"י גבריאל ואז יש לו ב' המעלות גם יחד. ולסבה זו חלומו של פרעה שנתקיים כולו כאשר פתר יוסף כל דיבור ודיבור מהחלום ההוא ולא היה בו שום דבר בטל, וגם היה  מעותד  לבוא  תיכף  לכן  חלם  לו

החלום ההוא ב' פעמים בסגנון אחד ממש דהיינו הפרות והשבלים, ולז"א [ולזה אמר] יוסף 'ועל השנות' כו' הוא לסבה כי נכון כו' [מלשון: אמת נכון הדבר] שכולו אמת וגם וממהר האלהים לעשותו שיש לו ב' המעלות גם יחד לכן הוכרח לחלום פעמיים111".

על דרכי ההתגלות של האל לברואיו ועל ערוציו כתוב: "עשרה שמות נקרא נביא אלו הן: ציר. נאמן. עבד. שליח. חוזה. צופה. רואה. חולם. נביא. איש האלהים"112.

לפי שיטה אחת חלום הינו אחד חלקי שישים מן הנבואה המושלמת:

"חלום אחד משישים לנבואה"113.

ראוי לציון פירושו של הרב ר' משה חיים אפרים מסאדילקוב למילה 'והנה' בפסוק 'והנה סולם מוצב ארצה… ' הקשור לחלום יעקב.

"חלום אחד מחלק ס' [60] בנבואה. ותיבת 'הנה' [ב]גימטריא [יוצאת] ס', והוא שמרמז בכל פרט ופרט תיבת ו'הנה' היינו שהיה כאן כל הס' חלקים של נבואה וקל להבין114".

על הפסוק: "וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה"114א, אומר המדרש שיש 4 קטיגוריות שונות של תרדמה: תרדמת שינה, תרדמת נבואה, תרדמת מרמיטה (מכרסם ממשפחת הסנאים, החי באירופה בהרי האלפים והקרפטים, והידוע בשנת החורף הארוכה שלו הנעה בין 6 עד 8 חדשים), ותרדמת שטות. עוד אומר המדרש ששלושה מהדברים החשובים הקיימים בעולם הבא, נבלו ונפלו בעולם הזה והם קיימים כאן במצב של חוסר הבשלה: "רבי חנינא בר יצחק אמר ג' נובלות הן: נובלת מיתה – שינה. נובלת נבואה – חלום. נובלת העולם הבא -  שבת".

לפי דברי המדרש נראה שהחלום הוא מעין נבואה שלא הבשילה, מעין פרי של הנבואה המושלמת הקיימת בעולם הבא. אולם, פרי זה נפל לארץ כשהוא במצב לא בשל, ומכאן שהחלום הוא מעט מן הנבואה115.

יש במדרש דעה שקיימות עוד שתי 'נובלות': "רבי אבין מוסיף אף תרתין, נובלות אורה של מעלה: גלגל חמה, נובלות חכמה של מעלה תורה"116.

אולם ככל שהאדם יקדש את עצמו, כך יהו חלומותיו יותר נבואיים:

"יבחן האדם בהשגחת הקב"ה וא' מהם הוא החלום כי בו יבחן במעשיו כי כפי מעשיו כך יורהו בחלום ובדוק הוא וכבר ראיתי מהגדולים שהיו כותבין חלומותיהם"117.

"כי החלום הוא הדמיון שבשינה מסתלקים המוחין ונשאר הדמיון שהוא אחורים של החכמה, כמו מעשה כלאחר יד רצה לומר שלא בכונת מתכוין רק כמתעסק בעלמא וכן אחורים של החכמה [שהוא המחשבה] הוא הדמיון שהמחשבות עוברות כמתעסק בעלמא בלי שום כונת מחשב, והנה זו מדרגה קטנה מן חכמה עילאה שהוא החכמה עצמה בכונת עם כל זה אמרו ז"ל118 חביבים דברי סופרים יותר כו' כי כח החכמה תתאה הוא כל כך שמזכך את הדמיון גם כן עד שכל הדמיון נעשה גם כן כולו מלא חכמה, וכשזוכה לכך להשיג דברי תורה אמתיים בחלום119 על ידי זה מזדכך החלום והדמיון שלו שהוא גם כן דברי תורה וממילא גם הרהורים בטילים מתתקנים"120.