תפיסה בתלמוד ובמדרש שלפיה חלום נובע מהרהורי הלב

 

לצד הדעה שלפיה דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים, והם למעשה הבל ורעות רוח, קיימת בתלמוד ובמדרש דעה בעלת אפיונים פסיכולוגיים. לפי דעה זו, חלומות האדם נובעים מהרהורי לבו וממחשבותיו על דברים שונים. אלו שבים ומופיעים בלילות בחלומות האדם. גם לפי חסידי שיטה זו אין בחלום שום אמיתות, אך בניגוד למבטלים את ערך החלום היא נותנת  הסבר לתופעת  החלומות. בעלי  שיטה זו  הלכו  לפי רוח  דברי קוהלת  הוא שלמה:

 

"כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן וְקוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים", וכן ברוח דברי אריסְטֵיאַס.

 

להלן מספר דוגמאות:

• "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו שנאמר: אנת מלכא רעיונך על משכבך סלקו ואיבעית אימא מהכא ורעיוני לבבך תנדע אמר רבא תדע דלא מחוו ליה לאינש לא דקלא דדהבא ולא פילא דעייל בקופא".

   תרגום הדברים: אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו, שנאמר: 'אַנְתְּה אַנְתְּ מַלְכָּא רַעְיוֹנָךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ' [אתה המלך, ומחשבותיך עלו על משכבך}. ואם תרצה לומר מכאן: 'וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע' [ואת מחשבות לבך תדע, כלומר מבין את פשר המחשבות והחלומות הבאים אליו בלילה], אמר רבא: 'תדע שלא מראין לו לאדם לא דקל של זהב, ולא פיל שנכנס בקופה של מחט.

העובדה שאין אדם חולם על עץ דקל עשוי מזהב ולא על פיל העובר דרך קוף מחט מוכיחים לדעת רבי שמואל, שהחלומות באים מהרהורי הלב. ומכיוון שאין הוא מהרהר על אלו, אין הוא חולם עליהם מעולם.

 

• "אמר ליה קיסר לרבי יהושע ברבי חנינא [חנניא] אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה חזית דמשחרי לך פרסאי וגרבי בך ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חז.

     תרגום הדברים: אמר לו קיסר לרבי יהושע בן חנניא: אומרים אתם שחכמים גדולים הינכם, אמור לי מה אראה בחלומי? אמר לו: תראה שיבואו פרסים [להילחם בך, שכן הייתה אז מתיחות בין האימפריה הרומית ובין האימפריה הפרסית] ויעבידוך ויבזזוך [ילחמו בך ויקחו אותך בשבי] וירעו בך שקצים במקל של זהב [יטילו עליך להיות רועה בעלי חיים משוקצים ובידך מטה מזהב]. הרהר בכך כל היום ובלילה ראה [חלם].

 

• "אמר ליה שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מאי חזינא בחלמאי אמר ליה חזית דאתו רומאי ושבו לך וטחני בך קשייתא ברחייא דדהבא הרהר כוליה יומא ולאורתא חזא".

    

תרגום הדברים: אמר המלך שבור [מלך פרס ושמו שבור] לשמואל [שמואל ירחינאה שחי בעיר נהרדעא שבבבל]: אומרים אתם שחכמים גדולים הנכם. אמור לי מה אראה בחלומי? אמר לו: תראה שבאו רומיים והוליכוך בשבי, והעמידוך לטחון גרעיני תמרים ברחיים של זהב. הרהר בכך כל היום ובלילה ראה [חלם].

על הופעת נפטר בחלום אמרו מקצת מן התנאים: "לית בהו ממש, כלומר: אין בהם ממש. על עניין זה כותב רש"י: "לית בהו ממשא - מתוך שאדם במנוחה, מהרהר ורואה חלומו.

היו חכמים מחכמי התלמוד שלא קיבלו את יהדותם של 'גרי חלומות', כלומר גרים שנתגיירו בעקבות מסר שקבלו בחלום:

"אחד איש שנתגייר לשום [לצורך] אשה, ואחד אשה שנתגיירה לשום איש, וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים לשום עבדי שלמה אינן גרים, דברי ר' נחמיה, שהיה רבי נחמיה אומר: אחד גירי אריות, ואחד גירי חלומות, ואחד גירי מרדכי ואסתר אינן גרים עד שיתגיירו בזמן הזה.

רש"י, פרשן המקרא והתלמוד, מסביר שגירי חלומות הם האנשים ש'בעל החלומות' כלומר מלאך החלומות בא אליהם בחלום ואמר להם להתגיר. חלק מחכמי התלמוד לא קיבלו זאת כסיבה מספקת, הקשו על המבקשים להתגייר ובקשו מהם תירוץ יותר מתקבל לרצונם להתגייר.

המאירי, פרשן התלמוד, כותב על כך:

"איש שנתגייר לשם אשה או אשה שנתגיירה לשם איש או לשם שולחן מלכים ר"ל [רוצה לומר] שיהו המלכים שלנו נותנים להם ארוחה או להיותם מעבדיהם  כדי להיות  אימתם מוטלת  כמו שהיה  בעבדי שלמה, או  מחמת יראה ידועה כגון אריות, או מחמת חלום, או מחמת יראת נפש, והם הנקראים גירי מרדכי ואסתר וכדכתיב ורבים מעמי הארץ מתיהדים בכל אלו ובכיוצא בהם, אין מקבלין אותם אלא אם כן מתגיירים בלא שום סבה".

אולם ההלכה קובעת ש'גרי חלומות' הינם גרים לכל דבר:

"אחד גרי אריות ואחד גרי חלומות, הלכה: כולם גרים. הני מילי [כוונת דברים אלו] כשנתגיירו לגמרי".

"אחד גרי אריות ואחד גרי חלומות, כולם גרים גמורים".

"אחד גרי אריות וגרי חלומות, כולם גרים גמורים הם".

"אחד גירי אריות ואחד גירי חלומות, הלכה כולם גירים הם".

"אחד גרי אריות וגרי חלומות כולם גרים גמורים הם".

 

דוגמאות אלו ממחישות את דעת האומרים, שחלומות האדם נובעים מהרהורי לבו ומדאגותיו השונות. על עניין זה כתב כעבור שנים רבות רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו מחשבות חרוץ: "וכענין חלומות יוסף הצדיק שאמרו לו אחיו: המלוך וגו', וקראוהו בעל החלומות, היינו שחשבו שמצד חשקו להשתרר עליהם הוא הולך בדמיונות כאלו כל היום עד שגם בלילה יחלום לו מזה מהרהורי דיומא".

עוד כותב רבי צדוק בספרו דובר צדק: "וכך היה דם מכירת יוסף שקראוהו בעל החלומות. פירוש: 'בעל דמיון', כי החלום הוא דמיון ונמשך גם כן מהרהורי הלב ביום, ולפי שהם השיגו עד הסוף וראו שאין מלך, רק יהודה ולכך חשבוהו לבעל דמיון במלוכתו. אבל באמת הדמיון נמשך מן הזימה כידוע כי דמיון פירוש מחשבה של שקר שאינה רק במוח ולא מתקיימת בפועל".