תפיסה בתלמוד ובמדרש שלפיה החלום נובע משדים

 

 

מאת ד"ר רמי שקלים

בגישה פרקטית נקט האמורא הבבלי שמואל ירחינאה, שעסק רבות ברפואה באסטרולוגיה ובמיסטיקה. את החלומות פירש לפי טיבם: "שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר: 'וַחֲלמֹוֹת השוא ידברו'. כי הוה חזי חלמא טבא אמר: 'וכי החלומות השוא ידברו'? והכתיב: 'בחלום אדבר בו'. רָבָא רָמֵי: כתיב 'בחלום אדבר בו', וכתיב 'וחלמות השוא ידברו'! - לא קשיא, כאן - על ידי מלאך, כאן - על ידי שד".

תרגום הדברים: שמואל כשהיה רואה חלום רע היה נוהג לומר: 'וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ'. כשהיה רואה  חלום  טוב היה אומר: וכי החלומות שוא ידברו? והרי נאמר: 'אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהֹוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ'. רבא רמי [מתרץ את הסתירה ומראה שיש שני סוגי חלומות]: כתוב: 'בחלום אדבר בו', וכתוב: 'וחלומות השוא ידברו', לא קשה [להבין את הסתירה בין שני הפסוקים השונים], כאן [חלום טוב] על ידי מלאך , כאן [חלום רע] על ידי שד.

 

 

ר' יהודה החסיד (נפטר בשנת 1217), מחבר ספר חסידים פיתח את הכתוב בתלמוד על הקשר בין חלום לשדים: "אבל חלומות פתאום, שדומה כאשה באה לפניו, ולא שחק עמה קודם לכן ולא הרהר אחריה, מחמת שד הוא, שמחמת שד ורוח אין אדם ישן בחוזק, אלא עיניו כאלו הן סגורות וחושב מחשבות. כי השד אינו נכנס במחשבה, אלא מלחש באזנו מתוך עומק חור האוזן. ומי שרוצה להכיר האמת, בשחרית ילחוש באוזן אדם קטן מה שידוע לו, ויהיה נראה לו בחלומו כאלו חולם מעין מה שמלחש באזנו בהקיץ. כך השד מלחש, והאדם חפץ להקיץ, והשד מנפח לפני נחיריו ופיו, ואין הדעת יכול לשוב לאדם על מתכוונתו, והוא בדעתו כאדם ער, וכל אלה מחמת שד, ועליהם נאמר: 'מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם יְהֹוָה'44, כי אין בהם ממש".

 

גם האמורא רבי חנן התנגד לאמונה שבחלום יש מסר אמיתי:

 

"אמר רבי חנן אפילו 'בעל החלומות' אומר לו לאדם למחר הוא מת אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר: 'כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים הַרְבֵּה כִּי אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא'".

 

את ההתנגדות לערך המסרים בחלומות ולאמונות ההבל הובילה התוספתא שנכתבה לפני הגמרא: "האומר אכול תמרה [תמר] וחזרת זו שתהא זוכרני בה, אל תאכילני מפני ברקי' [ברקאי-השחר העולה]. תישן בארונו של מת שתראנו בלילה, [או שאומר] אל תישן בארונו של מת שלא תראנו בלילה, [או שאומר] הפוך את חלוקך שתהא חולם חלומות טובות, אל תהפוך את חלוקך כדי שלא תהא חולם חלומות [או שאומר] שב על המכביד שתהא חולם חלומות [או] אל תשב על המכביד שלא תהא חולם חלומות הרי זה מדרכי האמורי".

אחד מהסיפורים המרתקים בתלמוד הוא סיפור 'תנורו של עכנאי', שבו פסקו הלכה כרבי יהושע בן חנניה הלוי ולא כרבי אליעזר בן הורקנוס,  למרות שרבי אליעזר הביא ראיות למכביר. על עניין זה כותב רבי בצלאל אשכנזי שהיה מגדולי הרבנים במאה ה-16 בספרו אסיפת זקנים או בשמו הידוע יותר שיטה מקובצת על התלמוד. ספר זה הינו אוסף גדול וחשוב של הפירושים למסכתות הש"ס של חכמי ספרד ואשכנז מסוף תקופת הגאונים ואילך, והודות לו הגיעו אלינו חלק ניכר מפירושיהם הלא ידועים של גדולי ישראל בדורות שקדמו לו. בספר זה כותב רבי בצלאל אשכנזי:

"ויש אומרים כי חכם מחכמי מדרש נתנמנם וראה בחלום שהיו חולקים החכמים על רבי אליעזר, ואמר להם רבי אליעזר: למה אתם חולקים עלי? אמת המים תוכיח וכל הענין, וכי [ראה עוד בחלום] [ש]רבי יהושע מתריס כנגדו, וכי נתנה בת קול מן השמים ואמר רבי יהושע: לא בשמים היא. ומפני מה לא פירש? כי דברי חלומות הם, מפני שהיו בידם החלומות קרובים לנבואה, אבל יסמכו בזה הענין 'והחלומות שוא ידברו' וקיימו: 'אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת'".

שנים רבות לאחר תקופת התלמוד קבע הרמב"ם, שהתנגד לאסטרולוגיה ולקבלה, שהחלומות רובם ככולם אינם אמיתים:

"ולענין זה רמז ירמיהו בחולמים שיצדקו במראיתם, שהיו מודיעים מה שיראו להם החלומות על דרך הנבואה, והיה מוכיחם ומשחית טענותם, באמרו: 'הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם יְהֹוָה', ופירשו החכמים  ענין הדבר הזה, שהנבואה  היא ברורה ואין בה  תערובת  מן הכזב, כמו  הבר המבורר  מן התבן. והחלומות וכיוצא  בהן מן הידעונים רובם כזב, כתבן שיש בו גרגירי חטה. ואמרו: 'כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים'".

ועוד כותב הרמב"ם: "ובעל אוב מפורסם בלשון המקרא מין ממינים, ולא יתערב לך בדורש אל המתים לפי שדורש אל המתים אינו עושה מעשה בשום פנים אבל הוא מין ממיני הבודים בעתידות דברים מלבם, וזה כשיצום וילין בקברים וידבר דברים והוא רואה בחלומות עתידות כפי מחשבתו".

 

בשיטת הרמב"ם הלך המשורר רבי ידעיה הפניני בן אברהם בן יצחק בֱּדֶרְשִי (לערך- 1270-1340) שחי ופעל בצרפת:

 

"האופן הראשון הגדת הנעלם בכח הדמיון לבדו בהכנה נפלאה ביצירה יגיד בעליה התעלומות אם בשינה והוא ענין החלומות הצודקים או ביקיצה עם התעקו במוחשיו קצת התעסקות והוא הנקרא קסם פעם יעשה עם הקדמת מלאכו' בהנעת דמיונו ופעם זולתם כפי חזק ההכנה ואשר עם הקדמת מלאכו' הוא האוב והידעוני והדרישה אל המתים והנחש בצפצופי בעלי החיים ובדבורים הנשמעים וקצת ממיני העוננות בשעות ורבים ממיני הכשוף וההגרלה בהכאת החול ובקמטי הכף והכתף וזולתם ממיני הגורל כל אלה מינים מהנעת הדמיון לבד כמוכנים אל זה כפי דעת רבנו הגדול ז"ל מבלי ממשות באותם המעשים המגונים. והאופן השני בידיעת ובחינת משפטי הכוכבים והזלת' וזו היא יותר נכבדת מן הראשונה שהיא אף על פי שלא תעשה בהקש ומושכל אלא בשרשים מונחים בנסיונות קדומות עם כל זה היא מלאכה שמונחה נכבד ואופני עשייתה בלתי מגונים אלא על דרך מחשבה והתבודדות כשאר המלאכות המעשיות העיוניות אף על פי שנראה מדברי רבינו הגדול ז"ל בספר המצות [לרמב"ם] ובזולתו שזאת ההגדה גם היא חוזרת אל הדמיון ושאין תועלת אל העיון בהגבלת  משפטיהם  אלא מצד הנעת הכח הדמיוני לבד מפני שאינו מאמין במלאכת המשפט על הדרך המוסכם עליו מזקני המלאכ' ההיא בספריהם לסבת דבר היות בדת ובמוכל שיזכרו עדין במקומו, ולפי זה רצו ז"ל במאמר הנזכר כי ההגדה הבלתי נבואיית היא לעולם אם קסמים אם כוכבים כמו שזכרנו והקסמים תבא ברמזים נעלמים מאד ואורות רחוקים כאמרם קל גברא במתא קל אתתא בדברא ויצא הדין חשוך מאד על הרוב אבל אלו יאירו דבריהם ויחליטו כי גם המשלים כשיגיעו לנביא בחלומות הנבואה הנה יתבאר לו פתרונו בקלות שאלו היה מסתפק על דבר מהם לא היה מחליט בהם פעלות מסכנות מבהילות בענין העקדה וזולתה וגם לא יכנס בהם דבר בטל בענין בחלומות האנושיים שנאמר עליהם שאינם בלא דברים בטלים מחשיבים השאר בהכרח גם כשיהיו צודקים, אמנם הכוכבים ואם היא יותר אמתית ויותר מבוארת הנה היא גם כן תכזב פעמים רבות או תתאמת בקצת ותכזב בקצת לסבות נודעות במלאכה ההיא מצרך שמירת תנאים רבים אשר יעלמו מקצתם לפעמים בהכרח או תשובש בהם הבחינה על הרוב אבל אלו יתמימו הוראותם כלומר שישלימוה ויקימוה בשלמות ומפני חסרון שתי הדרכים ההם שבם ישתמשו יחד האנשים אשר לא מבני עמנו אמרו החכמים ז"ל אין הקדוש ברוך הוא נגלה על אומות העולם אלא בחצי דבור וזה מבואר"56.

 

הרב שלמה בן אדרת (הרשב"א, 1235-1310), מגדולי חכמי ישראל שחי ופעל בברצלונה שבספרד במאה ה13, כותב על עניין זה בספרו מנחת קנאות:

"ואם קם נביא מן הנביאים או חולם מן החולמים חלום, ונתן אות או מופת, ציווה בו שלא נחוס ולא נרחם עליו, שזה אי אפשר שישתנה בלתי אם ישתנה הרצון  באלוהי חלילה. והנה  אמר  בתורתנו  על  יד נביאנו הידוע לכל, ומוסכם בפי כל, שהוא אב לכל הנביאים - משה רבינו עליו השלום, שמצות התורה עולמית, נצחית לדור ודור באמרו חוקת עולם לדורותיכם, ואמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וגו' כימי השמים על הארץ. ואמר כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת וכלל העניין וכן בהרבה מקומות".

ועוד על עניין זה:

"והרואה זה בחלום ישא משלו ויאמר לי קל וחומר שיד בריתו הייתה אתך מתוך ידך לא זזה, מאשר לא נפקדתי במשמרתך באור ובעלטה, במהירות ובחרטה, בהקיצו ישיחנו לפתור לו את חלומו, וזה פתרונו פתרתי החלומות שווא ידברו לא אכיר מראהו  ודמותו  וצלמו בחלום  ובהקיץ  תמונת אהבתך לנגד עיני, ומאמר החכם שקלתי בכף מאזני, כן לב האדם לאדם ואל דבר הנביא או חולם חלום לא אתן פני, מי יתן תבוא נפשנו בסוד החכמים האצילים היושבים בקרב מחניך, ובעיני הסרנים לא טובים אנחנו הננו כאשר בעיניך, לא במראה ולא בחידות גם בחלומות לא עננו, מהרו שלחו כתבם אל אחינו ואותותם לא ראינו, העלימו ממנו ובביזת שפלותינו שלחו ידם, נטמינו בעיניהם ואין זה מכבודם".

 

  • Facebook Black Square
  • YouTube Black Square

@2020 by Rami Shkalim.    |   Contact: shkalim.rami@gmail.com     |    Facebook  

 רמי שקלים, תורת החלום רמי שקלים, רמי שקלים חלומות

ד"ר רמי שקלים