תפיסה בתלמוד ובמדרש שלפיה חלום הוא נבואה - חלק א'

 

מאת ד"ר רמי שקלים

בין חכמי התלמוד והמדרש היו שהאמינו, שהחלום הוא דרך אחת שבה האל מתגלה ומדבר עם ברואיו, והוא מדרכי הנבואה. המקרא מציין זאת במספר מקומות.
גם יוסף בן מתתיהו מזכיר עניין זה, חכמי המשנה והתלמוד טוענים זאת107, ואף פרשני המקרא והתלמוד כותבים על כך.

החלומות הנבואיים באים ישירות מן האל או מהמלאך הממונה על החלומות, הנקרא "בעל החלום" או "בעל החלומות".

על "בעל החלום" כותב רש"י: "שַר המראה חלומות בלילה".

בספר הזוהר כתוב על שני מלאכים הממונים על החלומות: מיכאל וגבריאל,

הגורמים לאדם חלומות באיכויות שונות.

 

הרב דוד שלמה איבשיץ, מחבר ספר ערבי נחל מביא מאמר מספר הזוהר על עניין זה:"בהקדם מה שכתב הגאון כנסת יחזקאל [יחזקאל קצנלבוגן] בספר מים יחזקאל בפרשת מקץ על פסוק: 'ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם אלהים וממהר האלהים לעשותו' עם מה שיש בזהר הקדוש כי יש ב' מיני חלומות אחד על ידי מיכאל ואחד על ידי גבריאל והם חלומות המתקיימים כמשארז"ל [כמו שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה]: כאן ע"י מלאך כו', ויש בכל אחד מעלה וחסרון. האחד יש בו מעלה שכל דבריו מתקיימים אין בו שום דבר בטל, רק שלפעמים יגיד על זמן רחוק לא בקרוב יבא, ולפעמים יגיד על העתיד להיות לזרעו אחריו, עיין במדרש סדר הזה. והשני הוא להיפוך, יש בו דברים בטלים הבלתי מתקיימים אולי על חלום זה ארז"ל [אמרו רבותינו זיכרונם לברכה] 'אין חלום בלא דברים בטלים' אבל בא יבא בקרוב דבר המתקיים ממנו. נמצא כאשר רוצה הש"י [השם יתברך] להראות חלום לאדם אשר ידע שיבוא בקרוב ושיתקיים כולו אז שולח אליו החלום ההוא פעמיים פעם אחת ע"י מיכאל ופעם ע"י גבריאל ואז יש לו ב' המעלות גם יחד. ולסבה זו חלומו של פרעה שנתקיים כולו כאשר פתר יוסף כל דיבור ודיבור מהחלום ההוא ולא היה בו שום דבר בטל, וגם היה  מעותד  לבוא  תיכף  לכן  חלם  לו החלום ההוא ב' פעמים בסגנון אחד ממש דהיינו הפרות והשבלים, ולז"א [ולזה אמר] יוסף 'ועל השנות' כו' הוא לסבה כי נכון כו' [מלשון: אמת נכון הדבר] שכולו אמת וגם וממהר האלהים לעשותו שיש לו ב' המעלות גם יחד לכן הוכרח לחלום פעמיים".

על דרכי ההתגלות של האל לברואיו ועל ערוציו כתוב: "עשרה שמות נקרא נביא אלו הן: ציר. נאמן. עבד. שליח. חוזה. צופה. רואה. חולם. נביא. איש האלהים".

 

לפי שיטה אחת חלום הינו אחד חלקי שישים מן הנבואה המושלמת:

 

"חלום אחד משישים לנבואה".

ראוי לציון פירושו של הרב ר' משה חיים אפרים מסאדילקוב למילה 'והנה' בפסוק 'והנה סולם מוצב ארצה… ' הקשור לחלום יעקב.

"חלום אחד מחלק ס' [60] בנבואה. ותיבת 'הנה' [ב]גימטריא [יוצאת] ס', והוא שמרמז בכל פרט ופרט תיבת ו'הנה' היינו שהיה כאן כל הס' חלקים של נבואה וקל להבין".

על הפסוק: "וַיַּפֵּל יְהֹוָה אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה", אומר המדרש שיש 4 קטיגוריות שונות של תרדמה: תרדמת שינה, תרדמת נבואה, תרדמת מרמיטה (מכרסם ממשפחת הסנאים, החי באירופה בהרי האלפים והקרפטים, והידוע בשנת החורף הארוכה שלו הנעה בין 6 עד 8 חדשים), ותרדמת שטות. עוד אומר המדרש ששלושה מהדברים החשובים הקיימים בעולם הבא, נבלו ונפלו בעולם הזה והם קיימים כאן במצב של חוסר הבשלה: "רבי חנינא בר יצחק אמר ג' נובלות הן: נובלת מיתה – שינה. נובלת נבואה – חלום. נובלת העולם הבא -  שבת".

לפי דברי המדרש נראה שהחלום הוא מעין נבואה שלא הבשילה, מעין פרי של הנבואה המושלמת הקיימת בעולם הבא. אולם, פרי זה נפל לארץ כשהוא במצב לא בשל, ומכאן שהחלום הוא מעט מן הנבואה.

יש במדרש דעה שקיימות עוד שתי 'נובלות': "רבי אבין מוסיף אף תרתין, נובלות אורה של מעלה: גלגל חמה, נובלות חכמה של מעלה תורה".

אולם ככל שהאדם יקדש את עצמו, כך יהו חלומותיו יותר נבואיים:

"יבחן האדם בהשגחת הקב"ה וא' מהם הוא החלום כי בו יבחן במעשיו כי כפי מעשיו כך יורהו בחלום ובדוק הוא וכבר ראיתי מהגדולים שהיו כותבין חלומותיהם".

"כי החלום הוא הדמיון שבשינה מסתלקים המוחין ונשאר הדמיון שהוא אחורים של החכמה, כמו מעשה כלאחר יד רצה לומר שלא בכונת מתכוין רק כמתעסק בעלמא וכן אחורים של החכמה [שהוא המחשבה] הוא הדמיון שהמחשבות עוברות כמתעסק בעלמא בלי שום כונת מחשב, והנה זו מדרגה קטנה מן חכמה עילאה שהוא החכמה עצמה בכונת עם כל זה אמרו ז"ל חביבים דברי סופרים יותר כו' כי כח החכמה תתאה הוא כל כך שמזכך את הדמיון גם כן עד שכל הדמיון נעשה גם כן כולו מלא חכמה, וכשזוכה לכך להשיג דברי תורה אמתיים בחלום על ידי זה מזדכך החלום והדמיון שלו שהוא גם כן דברי תורה וממילא גם הרהורים בטילים מתתקנים".

 

ועוד כתוב במדרש על נבואה בחלום:

 

"רבי זכריה אומר: שינת הלילה דומה לעולם למתים, וישן ורוחות משוטטות בכל הארץ ומגדת לו בחלום כל דבר שיהיה שנאמר: 'בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב: אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם', כך המתים רוחות משוטטות בכל הארץ ומגדת להם כל דבר שהיה, אבל הם נותנין שבח ורנן לקדוש ברוך הוא שהוא עתיד להחיותם, שנאמר: 'יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם'. ויקיצת הבוקר דומה לעתיד לבא שנאמר: 'שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ'".

מדרש אחר מחזק מגמה זו:

"'וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהֹוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ'. אמרתי להם: בחלומות ובחזיונות הייתי מדבר עמהם. שנאמר: 'בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב: אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם'. 'לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא'. כל מה שבמעלה ושבמטה גליתי לו. כל מה שבים וכל מה שבחרבה, אף על מלאכי השרת ועל בית המקדש הוא נאמן".

 

על פי התלמוד החלום הוא חלק אחד משישים של הנבואה:

 

"חמשה אחד מששים. אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום. אש, אחד מששים לגיהנום [עוצמת האש הינה חלק אחד מששים מהעוצמה של אש הגהינום].
דבש, אחד  מששים  למן  [מתיקות הדבש  הינה  חלק אחד מששים מטעם המן]. שבת, אחד מששים לעולם הבא. שינה, אחד מששים למיתה. חלום, אחד מששים לנבואה".

 

לעיתים כשהאל כועס על עם ישראל הוא מתגלה לעמו בחלום, דבר הנחשב לדרגה פחותה יותר מאשר התגלות ישירה לנביא:

"'וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים'. אמר הקב"ה: אף על פי שהסתרתי פני מהם, בחלום אדבר בו. ואנכי הסתר, משל למלך שראה בגבירה שמבטת בסריס אחד. אמר המלך איני מקנא בסריס שאת מבטת בו שאינו מועיל כלום אלא שאת גורמת לי להחזיר פני ממך, כך אמר הקב"ה לישראל: איני מקנא בעובדי אלילים שאינה שלכם ואין בה תועלת, אלא שאתם גורמין לי להחזיר פני מכם שנאמר: 'וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי…'. מפני מה? 'כִּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים'".

אמרה מעניינת מופיע בתלמוד משמו של רבי יוחנן:

"אמר רבי יוחנן: השכים [בבוקר] ונפל לו פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה".

ניתן להבין את הפסוק כנבואה המגשימה את עצמה על פי פרשנות הפה. ניתן להבינו גם כהשקפה שלפיה הפסוק שנזרק בפי האדם עם התעוררות מחלום, מכוון מלמעלה ויש בו מסר נבואי. מכאן שחלום של בוקר הוא חלום נבואי. סימוכין לדבר ניתן למצוא בדברי רבי יוחנן, המופיעים במדרש והמתייחסים להרגשת  פרעה בהתעוררו  מן החלום  בבוקר: 'וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחו'. המדרש

 

מביא את דברי רבי יוחנן בשינוי קל מדבריו המופיעים בתלמוד: "אמר רבי יוחנן כל חלום שהוא סמוך לַבֹּקֶר, מיד הוא בא".

במדרש מופיע סיפור על כותי [שומרוני] שקיבל מסר בחלום שהתגשם:

"מעשה בריבה [אישה נכבדת] אחת שנשבית ונטלה כותי אחד והייתה מתגדלת ובאת בתוך ביתו בא לו 'בעל החלום' ואמר לו הוצא ריבה זו מתוך ביתך אמרה לו אשתו אל תוציאנה. שוב בא לו 'בעל החלום'. אמר לו: אם אין אתה מוציאה הריני הורגך עמד והוציאה. והיה מהלך אחריה אמר אלך ואראה מה יהא בסופה של ריבה זו. כשהיא הולכת בדרך צמאה, וירדה לשתות מים על המעיין, כיוון שהניחה ידה על הכותל יצא עליה נחש ונשכה ומתה והייתה צפה על פני המים. ירד ונטלה והעלה וקברה. ובא ואמר לאשתו עם זו שאתה רואה לא כעס עליהם אלא אביהם שבשמים".

סיפור נוסף על מסר בחלום מובא על הרב שמעון סופר:

"בשנת תרמ"ב תיכף אחר פורים היה לו תענית חלום וראיתי פניו מעציבות וברע מאוד, ושאלתיו מה הוא ומה הגיע לו ואחר הפצרות רבות השיבני, כי ראה בחלום בחזיון לילה פרט השנה באותיות שחורות וגדולות מאוד ונבהלתי מראות עכ"ד [עד כאן דבריו]. ולא הבנתי הדברים, וכן הפתרון לא נודע לי, ועד אחר עבור שנה הוא שנת פטירתו שבסר [שבעה עשר] באדר שנת תרמ"ב. אך אז תרתי בלבי למצוא פשר דבר להבין החידה [ומצאתי] דאותיות תרמ"ב המה נוטרקון מ"ת ר"ב בצירוף האותיות ויהיה לפלא".

 

 

הרוצה להרחיב את אופקיו בעניין תפיסת החלום ביהדות יקרא בספרים: "תורת החלום ביהדות – כרכים א-ב, מאת ד"ר רמי שקלים.