התפיסה לפיה החלום מעורב משקר ומאמת- בתלמוד ובמדרש

 

מאת רמי שקלים

התנאים והאמוראים האמינו כי החלומות הם הבל וריק, אך היו כאלו שטענו שהחלומות מעורבים משקר ומאמת, והם הסבירו זאת כך: החלק השקרי בא על ידי שד ואילו החלק האמיתי בא על ידי מלאך. כך שכל החלום מכיל מסר אמיתי, וייתכן כי גם חלק אמיתי. את סברתם הם יסדו על פרשנות פסוקים מן התנ"ך והאמונה בשדים, שרווחה בזמנם.

 

להלן מספר דוגמאות:

 

   א."'הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם יְסַפֵּר חֲלוֹם וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם ה', וכי מה עניין בר ותבן אצל חלום אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים. 

לשיטת רבי שמעון בר יוחאי, כפי שהיא מופיעה בתלמוד (שיטה העוברת פיתוח ושינוי בספר הזוהר), הפסוק מספר ירמיהו המדבר על חלום בהקשר של תבן ובר מורה על עיקר ותפל בחלום, ומכאן שיש בחלום אמת ושקר.

 

 ב. "שמואל כי הוה חזי חלמא בישא אמר וחלמות השוא ידברו כי הוה חזי חלמא טבא אמר: וכי החלומות השוא ידברו והכתיב בחלום אדבר בו רבא רמי כתיב בחלום אדבר בו וכתיב וחלומות שוא ידברו לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד".

תרגום הדברים: שמואל כשהיה רואה חלום רע אמר: 'וַחֲלֹמוֹת הַשָוְא יְדַבֵּרו', וכשהיה רואה חלום טוב היה מתמה ואומר: וכי החלומות שוא ידברו? והרי נאמר: 'בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּו'. לא קשה להבין את הסתירה בין שתי דעותיו, כאן על ידי מלאך [חלום טוב], כאן על ידי שד [חלום רע אינו אמיתי, כיוון שנוצר על ידי שד].

 

ג. הרב יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א, 1250-1330), מחכמי התורה בספרד ומגדולי הראשונים, מפרש זאת בצורה אחרת:

"ולפיכך כל שרואה חלום שמפחידו ראוי לו להתענות ולחזור בתשובה ואף שמואל דכי הוה חזי חלמא בישא הוה אמר [כשהיה רואה חלום רע, היה אומר] החלומות שוא ידברו לא לפטור עצמו מתענית היה אומר כן אלא לפתור החלום לטובה שכל החלומות הולכות אחר הפה". לשיטת הריטב"א גם חלום רע הוא אמיתי וצריך להתענות בצום כדי לתקן את המסר השלילי שבו. על הצום כדרך לביטול חלום רע ראה בהרחבה בפרק "הצום".

 

 ד.  "אמר רבי ברכיה: חלום אף על פי שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים. מנא לן? מיוסף דכתיב והנה השמש והירח וגו וההיא שעתא אמיה לא הות"90.

 

תרגום הדברים: אמר רבי ברכיה: חלום אף על פי שמקצתו מתקיים כולו אינו מתקיים. מניין לנו הדבר? מיוסף, שנאמר: 'וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה'91. ובאותה שעה אמו [שהיא הירח בחלום] לא הייתה כבר בין החיים.

 

ואמנם, חלומו של יוסף התמשש באופן חלקי: אמו ואביו לא השתחוו לו. באותו זמן אמו כבר נפטרה מן העולם, ועל המפגש של יוסף עם אביו מספרת לנו התורה: "וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גּשְׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד". אולם, אחיו של יוסף השתחוו לו. להלן לקט ציטוטים מן המקורות על כך:

   א. "וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה"... וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם".

 

   ב. "וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה וַיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה".

   ג. "וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוֻ".

   ד. "וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף וְהוּא עוֹדֶנּוּ שָׁם וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה".

 

על עניין זה כתב כעבור שנים רבות רבי יוסף אלבו מחבר ספר העיקרים:

"…ויש שיחלום חלומות צודקים כחלומות פרעה ונבוכדנצר ושר המשקים ושר האופים ובעבור זה יש שידמו בנפשם שהם נביאים ואלה הם שקראם הנביא המתנבאים  מלבם  כי  אף  על  פי  שיש  מהם צודקים אי  אפשר  שלא  יכזבו לפעמים. 

 

אמר יחזקאל הנביא: 'כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה הוֹי עַל הַנְּבִיאִים הַנְּבָלִים אֲשֶׁר הֹלְכִים אַחַר רוּחָם וּלְבִלְתִּי רָאוּ: כְּשֻׁעָלִים בָּחֳרָבוֹת נְבִיאֶיךָ יִשְׂרָאֵל הָיוּ: לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה בְּיוֹם יְהוָה: חָזוּ שָׁוְא וְקֶסֶם כָּזָב הָאֹמְרִים נְאֻם יְהוָה וַיהוָה לֹא שְׁלָחָם וְיִחֲלוּ לְקַיֵּם דָּבָר'. כלומר מה שאי אפשר כי אף על פי שיצדקו דבריהם בקצת אי אפשר שלא יכזבו בקצת שכן טבע הכח הזה שהוא בעל החלומות צודקים בלא דברים בטלים. 

 

כלל אמרו רבותינו ז"ל: כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים99. ואולם כשיגבר הכח הדברי על הכח המדמה הנה אז יראה החלומות צודקים בלא דברים בטלים כלל. אמרו רבותינו ז"ל רבא רמי כתיב: 'וַחֲלֹמוֹת הַשָוְא יְדַבֵּרו', וכתיב: 'בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּו', לא קשיא כאן על ידי מלאך כאן על ידי שד, כלומר על ידי כח הדברי או על ידי כח המדמה, כי כשיגבר הכח הדברי על הכח המדמה יראה האדם חלומות צודקים או מראות ישיג בהם מה שלא השיג קודם לכן, וכפי שעור התגברות הכח השכלי על כח המדמה כן תהיה הכנת האיש לנבואה, כי יש מן האנשים שיגבר הכח הדברי על הכח הדמיוני אבל לפי שההתגברות לא יהיה חזק ישא הכח המדמה והתנגדותו  לכח הדברי לא יחול עליו השפע ההוא כי  אם ברתת ובצער, ויזדעזעו אבריו וימסו אסוריו וימצאהו חרדה גדולה כמעט שבצאת נשמתו. ואחר כל זה הצער יחול השפע הנבואיי על הכח הדברי בחלום חזיון לילה, ויחלום האיש ההוא חלומות נבואיים, וישיג בהם מה שלא השיג קודם לכן  אם ממושכלות  הדברים  הנבדלים  ואם  מענינים  פרטיים או מעניני המציאות הכוללים ומה שדומה לזה. וזו היא הראשונה שבמדרגות הנבואה".

 

 

 

הרוצה להרחיב את אופקיו בעניין תפיסת החלום ביהדות יקרא בספרים: "תורת החלום ביהדות – כרכים א-ב, מאת ד"ר רמי שקלים.